This is a interview I did at a demonstration for tourism being affected by COVID-19.
Also be sure to check out the full video here:
https://www.facebook.com/302158493748156/posts/591342664829736/?vh=e&d=n
I am so pleased to share this interview I did on Ynet with all of you. Jaffa Stories and Coffee has been growing over the years and it is wonderful to be able to speak to people about my passion. Please check out the video where we discuss many things including the recent visit by the famous actress Sarah Jessica Parker.
Also be sure to check out the article they wrote about Jaffa Stories and Coffee:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5525921,00.html
Some very nice words from Mr Eytan Schwartz, the CEO of Tel Aviv Global & Tourism!
I am so happy to be able to speak to more and more people about my experience and share my story. Please watch this interview I did on פותחים יום.
Had a wonderful radio interview I am happy to share with you.
Another radio interview I am glad to be able to share with all of you.
The Jerusalem Post was kind enough to share this story about Rwandan Ambassador Joseph Rutabana visiting with me after he hosted the reception for Rwanda's Independence Day.
More kind words about what we do at Jaffa Stories and Coffee. Read below, or at the website Here
דוריס חיפאווי בת 46 נשואה + 3, מתגוררת בשכונת עג'מי שביפו לצד בני משפחה דור רביעי בארץ, בעלי עסק וותיק של קפה, אנטון, עוד משנת 1888.
מסיפור השורשים של משפחתה, מתברר שאנשיה הגיעו מלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם עברו ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו" כך נולד השם "חיפאוי" – מהשורש חיפה.
את בעלה, מרסל, הכירה כשהייתה ילדה קטנה בת 5 ואמה שלחה אותה לקנות קפה בחנות של אביו אנטון. "רבע קילו שחור ובהיר עם הל". "הייתי הולכת לחנות ועוקפת את התור ושרה כל הדרך את מה שאני צריכה לקנות כדי לא לשכוח".
יום אחד דוריס שכחה את השיר ולא זכרה איזה סוג קפה לקנות, ראה אותה אנטון בעל החנות ונתן לה את הקפה הקבוע של המשפחה.
כשהייתה בת 15 (בכיתה י'), דוריס , שהייתה ילדה יפה, הייתה מועמדת לתחרות מלכת היופי של המגזר הערבי (היא ערביה נוצרייה) ובעקבות התחרות והפרסום החלו להגיע אנשים אל בית הוריה, כדי לבקש את ידה.
בין אלו שהגיעו לבקש את ידה היו גם בני משפחתו של מרסל, שהיו אמידים מאוד והוריה הסכימו לשידוך. במשפחה שלהם נהוג היה שהגבר הוא המפרנס העיקרי והאישה נמצאת בבית ומגדלת את הילדים. דוריס ילדה את בתם הבכורה ב-1995 ואחרי 5 שנים הביאו לעולם גם תאומים בנים.
העסק של משפחתה תפס תאוצה באותם שנים: הדור הראשון בנה את חנות הקפה במו ידיו במקום שהיא עומדת עד היום.
הדור השני היה מוכתר של העדה הקתולית ביפו והוא ואשתו נהלו את החנות, דימטרי וריטה. לקראת סוף חייו של דימיטרי התחילה דרכו של אנטון ,חמה של דוריס, התחיל לטחון את הקפה, בהתחלה בתוך הבית ומשם לחנות ואחרי שהחנות גדלה הם התחילו לטחון בתוך החנות והקימו מפעל מקומי. קפה אנטון" הפך לרוח החיה של יפו – קפה נוסטלגי יש 2 טעמים: קפה עם הל וקפה קלאסי הממוקם ברב' קדם 73 ביפו.
דוריס ראתה את אודטה בטלוויזיה, באייטם על נשים עצמאיות עם קריירה מצליחה, והתחילה לחשוב : "דוריס יום יבוא וגם עליי ישמעו כולם". היה לה ברור שגם היא תפעל בזכות עצמה ולא תהיה יותר רק עקרת בית.
צילום יריב נחשון
שנת 2008 הייתה עבור דוריס שנת מפנה. הסרט עג'מי נתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.
"פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש, מספרת דוריס.
בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה, המיוחד, ולשמוע סיפורים.
אחת האורחות שהגיעה בהפתעה הייתה השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, שהגיעה לביקור סודי ביפו. דוריס הכינה עבורה שולחן מלא במטעמים מקומיים ולימדה אותה, במקצוענות של מגלגלת מיומנת, איך להכין עלי גפן ממולאים.
החנות "קפה אנטון" (מותג ידוע משנת 1888) שבבעלות המשפחה של בעלה, עברה לניהולו של הדור הרביעי לידי בעלה. ודוריס מקדישה את מרצה לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם המגיעים לטעום את הקפה המיוחד ולשמוע סיפורים על יפו ומשפחה נוצרית, המתגוררת בה.
במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על איך גדלה, על שכונת עגמי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית.
דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ , גמלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת עם האנשים חדשים, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".
אירוח קבוצות
1. קבוצות של מינימום 15 ועד 50 איש בעלות של 25 ₪ לאדם עבור קפה, בקלוואה וסיפורים.
2.קבוצות בעלות של 80 ₪ לאדם לארוחת בוקר מקומית אותנטית הכוללת: בקלאווה, חלווה, שתיה קלה, קפה, שני סוגי גבינות, חומוס, פול, לבנה, ביצים , מנאייש, ירקות ופיתות מהמאפיה המקומית (מינימום קבוצה של 15 איש)
3. ארוחות בעלות של 250 ₪ – 350 ₪ לאדם, לארוחה יוקרתית אותנטית הכוללת יין ומאכלים מעשה יד מקומיים .
I am so grateful to be able to share more kind words about Jaffa Stories and Coffee. Full Story Here
I am so grateful to be able to share more kind words about Jaffa Stories and Coffee.
Continuation from the story above.
More kind words about what we do at Jaffa Stories and Coffee. Read below, or at the website Here
שבוע טוב,
השבוע הוזמנתי וזכיתי להיות אצל דוריס היפה בביתה ביפו. דוריס היא אישה כל כך מיוחדת, ערביה נוצריה מיפו אשר גרה בבית של מסורת, אותנטיות, טעמים משגעים, אישה מרתקת שאפשר לשבת ולשמוע את סיפוריה שעות על גבי שעות בלי בעיה.
תענוג של בילוי היה לי. ממש כאן מתחת לאף. לא היה לי שמץ של מושג, אז יש פריבילוגיות להיות עיתונאית רשת ,לחוות חויות מיוחדות ונעימות ולהעביר הלאה את סיפור החוויה לקוראיי ובכלל תענוג לי להמליץ המלצות תרבותיות, קולינריות וכל כך נעימות.
הבית המדהים והכל כך מיוחד של דוריס, נמצא ברחוב מקסים ביפו והחנות של משפחתה/משפחת בעלה ,מכולת כמו של פעם עם המדפים שאני זוכרת ממכולת שקנינו בילדותי וכבר עברו אי אילו שנם, והכי הכי משגע, טחינת קפה המדהים של בעלה וחמה. המכולת של אנטון, עסק וותיק מאוד שעובר מדור לדור אצלם. להכנס ולחוות את החוויה של טחינת הקפה הטרי בו במקום, עונג של ריחות וטעמים. במקום כה קטן ונעים.
בבית המכיל חפצי עתיקות ואספנות מדהימים ביופיים, ספלוני קפה משגעים שעברו לדוריס מסבתה, ספלונים בני 100 שנה וכאלה בני 120 שנה. הכל כל כך יפה.
התקרובת שהגישה לנו דוריס, ללקק את האצבעות. לבנה עסיסית עם הפתעות (אתן/ם תגלו בסיור עצמו), חומוס רך ומשגע, צלחת עם פול חם בין הטעימים שאכלתי אי פעם, ירקות טריים +ירק מוגשים בצלחת הגשה נאה, ביצים קשות, בקלוואות לקינוח ,תענוג של ארוחה אותנטית.
ישנן כמה אפשרויות לארוחה וסיפור.
אפשרות של קפה, בקלוואה וסיפורים למינימום 15 איש. כשלקבוצה כזו המחיר הינו 25 ש"ח לבן אדםט - 500 ש"ח לקבוצה ואפשרי עד 50 משתתפים.
אפשרות שניה- ארוחה אוריינטלית, מינימום 15-30 איש 80 ש"ח לאדם. או אז דוריס פותחת את הדלת מהסלון לגינה וכולם יכולים להיות ישובים ולהנות מהארוחה. תוך כדי דוריס מספרת את סיפורה האישי שלה, סיפור המשפחה כולה. דוריס יודעת לספר .זה בא לה בטבעיות, בבטחון רב ובאותנטיות רבה. היא מצחיקה, סוחפת, מעניינת ופשוט כיף היה לי לשבת ולשמוע אותה, יכולתי להמשיך כך לשעות רבות.
ישנה עוד אופציה אירוח VIP- וכאן נכנס ההידור הפאר וההוד ,כלי ההגשה מפוארים, כוסות קריסטל ועוד ועוד .והכל אפשר לתאם מראש לפי התקציב. רעיון נפלא לחגוג ימיט הולדת מיוחדים, מסיבות רווקות, רווקים, פעיליות סוף שנה של מקום עבודה, קבוצה של חברים, משפחה ,ועוד ועוד.
תענוג לשמוע ולדעת עוד ועוד והייתי צמאה למידע, על הפלגים הנוצרים השונים המרכיבים את הקהילה ביפו , האינטראקציה בינם לבין עצמם, בינם לבין ערבים מוסלמים, ההיסטוריה של משפחת בעלה, משפחת חיפאווי.
לכו גם אתם/ן לחוות את החוויה המיוחדת.
גם ג'סיקה פארקר בביקורה האחרון בארץ, קפצה לביקור טעימות וסיפורים עם פמלייתה. כמובן שזה התנהל בצורה דיסקרטית .אבל שמעו, זה כבוד ושאפו על כך לדוריס המוכשרת.
על קפה, בקלאווה וסיפור
המסע המרתק של דוריס חיפאווי מלבנון עד לשרה ג'סיקה פרקר ועלי הגפן המפורסמות
דוריס חיפאווי בת 46 נשואה + 3, מתגוררת ביפו לצד בני משפחה דור רביעי בארץ, המחזיקים בעסק וותיק של קפה עוד משנת 1888. את בעלה מרסל הכירה עוד כשהייתה ילדה קטנה בת 4-5 ואמה שלחה אותה לקנות קפה בחנות של אביו אנטון. "רבע קילו שחור ובהיר עם הל", היא זוכרת במדויק. "הייתי הולכת לחנות ועוקפת את התור ושרה כל הדרך את מה שאני צריכה לקנות כדי לא לשכוח".
יום אחד דוריס שכחה את השיר ולא זכרה איזה סוג קפה לקנות, ראה אותה אנטון בעל החנות ונתן לה את הקפה הקבוע של המשפחה, (הוא ידע בדיוק מה כל אחד אוהב מבין לקוחותיו). היא ממש גדלה בחנות וכשהתבגרה החלה לבוא עם אחותה הבכורה.
כשהייתה בת 15 דוריס שמאז ומתמיד הייתה ילדה יפה, הייתה מועמדת לתחרות מלכת היופי של המגזר הערבי (היא ערביה נוצרייה) ובעקבות התחרות והפרסום החלו להגיע אנשים אל בית הוריה, כדי לבקש את ידה, היא הייתה אז בכיתה י'.
בין אלו שהגיעו לבקש את ידה היו גם בני משפחתו של מרסל, שהיו אמידים מאוד והוריה הסכימו לשידוך. לדוריס ומרסל הייתה חתונה מפוארת במיוחד. במשפחה שלהם נהוג היה שהגבר הוא המפרנס העיקרי והאישה נמצאת בבית ומגדלת את הילדים. דוריס ילדה את בתם הבכורה ב-1995 ואחרי 5 שנים הביאו לעולם גם תאומים בנים.
יום אחד ראתה את דוריס את אודטה בטלוויזיה באייטם על נשים עצמאיות עם קריירה מצליחה והתחילה לחשוב לעצמה "דוריס יום יבוא וגם עליי ישמעו כולם". היה לה ברור שיום אחד תעשה משהו בזכות עצמה ולא תהיה יותר עקרת בית .
העסק של משפחתה תפס תאוצה באותם שנים: הדור הראשון בנה את חנות הקפה במו ידיו במקום שהיא עומדת עד היום, עם אותם המדפים של פעם, הדור השני היה מוכתר של העדה הקתולית ביפו והוא ואשתו נהלו את החנות, דימטרי וריטה. לקראת סוף חייו של דימיטרי – תחילת דרכו של אנטון שהוא חמה של דוריס התחיל לטחון את הקפה , בהתחלה בתוך הבית ומשם לחנות ואחרי שהחנות גדלה הם התחילו לטחון בתוך החנות והקימו מפעל מקומי. מדובר במותג מאוד מוכר ביפו בגוש דן בכלל "עד היום טוחנים שם קפה בחנות המיתולוגית, אנשים נוסעים לחו"ל ולוקחים איתם שקיות קפה כדי להריח את יפו דרך הקפה". כך הפך לו "קפה אנטון" לרוח החיה של יפו , קפה נוסטלגי יש 2 טעמים: קפה עם הל וקפה קלאסי הממוקם ברב' קדם 73 ביפו.
שנת 2008 הייתה עבור דוריס שנה של מפנה- קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.
צילומים שלי
על קפה, בקלאווה וסיפור
שנת 2008 הייתה עבור דוריס חיפאווי שנה של מפנה- קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.
"פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש" מספרת דוריס שהייתה אז רק בת 36. כך בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. עם השנים גדלו הילדים של דוריס והחנות "קפה אנטון" (מותג ידוע משנת 1888) שבבעלות המשפחה של בעלה, עברה לניהולו של הדור הרביעי לידי בעלה. כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה במיוחד ולשמוע סיפורים.
במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על איך גדלה, על שכונת עג'מי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית. דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ, אנשי עסקים בכירים מחו"ל , שחקנים מחו"ל בהם שרה ג'סיקה פרקר, גימלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת שנוצרת עם האנשים חדשים, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".
אחד הסיפורים שהיא מספרת לקבוצות שהיא מארחת הוא על השורשים של המשפחה שלה, איך הגיעו מלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו" כך נולד השם "חיפאוי" - מהשורש חיפה והם קיבלו לעצמם שם חדש.
את האירוח הביתי היא עושה בבית שלה במאור עיניים 11 ביפו ומעניקה הצצה מופלאה לחיי המגזר הערבי ביפו תוך כדי טעימות של קפה ובקלאווה בעבודת יד.
בביתה של דוריס היא מארחת קבוצות של מינימום 15 ועד 50 איש בעלות של 25 ₪ לאדם עבור קפה, בקלוואה וסיפורים, או בעלות של 80 ₪ לאדם לארוחת בוקר מקומית אותנטית הכוללת: בקלאווה, חלווה, שתיה קלה, קפה, שני סוגי גבינות, חומוס, פול, לבנה, ביצים , מנאייש, ירקות ופיתות מהמאפיה המקומית (מינימום קבוצה של 15 איש), או בעלות של 250 ₪ - 350 ₪ לאדם לארוחה יוקרתית אותנטית הכוללת יין ומאכלים מעשה יד מקומיים
Wonderful feature in the TLV Times about Ambassador George Deek's beautiful wedding
Another beautiful feature in the Jerusalem Post about Ambassador George Deek's beautiful wedding
More kind words about what we do at Jaffa Stories and Coffee. Read below, or at the website Here
כשהגעתי לביתה המקסים של דוריס חיפאווי בשכונת עג'מי ביפו, הרגשתי ממש תחושה של חוויה שאין לתאר אותה במילים, כי חוייה מרגישים וחווים, וזוהי התחושה שדוריס מעבירה, אישה שממש קשה להתעלם מהנוכחות שלה, מלאת כריזמה ומארחת למופת, עם חיוך ועם אהבה מאוד גדולה לשליחות שלה.
קרדיט צילום: יריב נחשון
הכל התחיל בשנת 2008 שהייתה עבור דוריס חיפאווי שנה של מפנה רציני בחייה, קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם,הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.
"פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש" מספרת דוריס שהייתה אז רק בת 36, כך בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים, דוריס שידעה בליבה שהיא עוד תעשה משהו גדול בחייה, נרתמה להצעה והתחילה לארח בביתה המיוחד,
בית מעורר השראה עם כוסות קפה שקיבלה בירושה משנת 1800,
ועוד מגוון פריטים עתיקים ומיוחדים,
האירוח אצל דוריס הינו אירוח שונה בעיקר בגלל האוירה הייחודית של המקום ודוריס אישיות ממגנטת שאפשר לשמוע את סיפוריה שעות רבות ופשוט להקשיב ולהקשיב ולהגיע למחוזות ההיסטוריה ביפו, ולשמוע את הסיפורים המרתקים על משפחתה, ועל השכונה, ובלי להרגיש מעבירים אצלה שעות מיוחדות.
קרדיט צילום:יריב נחשון
עם השנים החנות "קפה אנטון" (מותג ידוע משנת 1888) שבבעלות המשפחה של בעלה, עברה לניהולו של הדור הרביעי לידי בעלה, כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה המיוחד של קפה אנטון ולשמוע סיפורים.
במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על איך גדלה, על שכונת עג'מי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית,ואיך אפשר בלי רומנטיקה ואהבה עם סיפור על ההיכרות עם בעלה מרסל שהגיע ממשפחה מאוד ותיקה ומבוססת ביפו,שידועה מאוד בזכות המותג שלהם קפה אנטון.
דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ, אנשי עסקים בכירים מחו"ל , שחקנים מחו"ל , גימלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת שנוצרת עם האנשים חדשים, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".
השיא של המבקרים היה ביקורה של השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, שהגיעה לביקור סודי ביפו , דוריס התרגשה מאוד והכינה עבורה שולחן מלא במטעמים מקומיים כיד המלך ולימדה אותה במקצוענות של מגלגלת מיומנת, איך להכין עלי גפן ממולאים.
אחד הסיפורים שהיא מספרת לקבוצות שהיא מארחת הוא על השורשים של המשפחה שלה, איך הגיעו מלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו" כך נולד השם "חיפאוי" - מהשורש חיפה והם קיבלו לעצמם שם חדש.
את האירוח הביתי היא עושה בבית שלה במאור עיניים 11 ביפו ומעניקה הצצה מופלאה לחיי המגזר הערבי ביפו תוך כדי טעימות של קפה ובקלאווה בעבודת יד,
אני הגעתי אליה עם עוד קבוצה של עיתונאים ובלוגרים וטעמנו את המאכלים שהיא הכינה, לבאנה עם הפתעה בתוכו, פול נהדר, חומוס, ירקות עם שמן זית ,
וכמובן בקלוואה נהדרת עם הקפה שחור הכי טעים שטעמתי עד כה, של קפה אנטון ואני מאוד אוהבת לשתות קפה שחור.
האירוח מתאים לחגיגת ימי הולדת, לגיבוש של עובדים, גיבוש משפחתי, מסיבת רווקות, מפגשי נשים ועוד ועוד, אני מבטיחה שתצאו עם חשק לעוד גם בגלל האוכל ובעיקר בזכות החוויה של הערב עם דוריס, שהסיפורים קולחים מפיה ברהיטות רבה ויוצרים אצל השומע הרבה סקרנות ומתח.
בביתה של דוריס היא מארחת קבוצות של מינימום 15 ועד 50 איש בעלות של 25 ₪ לאדם עבור קפה, בקלוואה וסיפורים,
או בעלות של 80 ₪ לאדם לארוחת בוקר מקומית אותנטית הכוללת: בקלאווה, חלווה, שתיה קלה, קפה, שני סוגי גבינות, חומוס, פול, לבנה, ביצים , מנאייש, ירקות ופיתות מהמאפיה המקומית (מינימום קבוצה של 15 איש), או בעלות של 250 ₪ - 350 ₪ לאדם לארוחה יוקרתית אותנטית הכוללת יין ומאכלים מעשה יד מקומיים.
More kind words about what we do at Jaffa Stories and Coffee. Read below, or at the website Here
על קפה, בקלאווה וסיפור
דוריס חיפאווי מארחת בביתה ביפו עשרות קבוצות מישראל ומרחבי העולם המגיעים לטעום את הקפה המיוחד שהיא מכינה ולשמוע סיפורים על יפו.
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: אבי בר
שנת 2008 הייתה עבור דוריס חיפאווי שנה של מפנה- קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.
"פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש" מספרת דוריס שהייתה אז רק בת 36. כך בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. עם השנים גדלו הילדים של דוריס והחנות "קפה אנטון" (מותג ידוע משנת 1888) שבבעלות המשפחה של בעלה, עברה לניהולו של הדור הרביעי לידי בעלה. כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה במיוחד ולשמוע סיפורים.
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: יריב נחשון
במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על ילדותה, על שכונת עג'מי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית. דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ, אנשי עסקים בכירים מהארץ ומחו"ל, שחקנים מחו"ל בהם שרה ג'סיקה פרקר, גמלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת שנוצרת עם האנשים שמבקרים אצלה, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: אבי בר
אחד הסיפורים שהיא מספרת לקבוצות שהיא מארחת הוא על השורשים של המשפחה שלה, איך הגיעו מלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו" כך נולד השם "חיפאוי" – מהשורש חיפה והם קיבלו לעצמם שם חדש.
את האירוח הביתי היא עושה בבית שלה במאור עיניים 11 ביפו ומעניקה הצצה מופלאה לחיי המגזר הערבי ביפו תוך כדי טעימות של קפה ובקלאווה ועוד מטעמים בעבודת יד.
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: יריב נחשון
בביתה מארחת דוריס קבוצות של מינימום 15 עד 50 איש בעלות של 25 ₪ לאדם עבור קפה, בקלוואה וסיפורים, או בעלות של 80 ₪ לאדם עם ארוחת בוקר מקומית אותנטית הכוללת: בקלאווה, חלווה, שתיה קלה, קפה, שני סוגי גבינות, חומוס, פול, לבנה, ביצים , מנאייש, ירקות ופיתות מהמאפיה המקומית (מינימום קבוצה של 15 איש), או בעלות של 250 ₪ – 350 ₪ לאדם לארוחה יוקרתית אותנטית הכוללת יין ומאכלים מעשה יד מקומיים.
כתובת מאור עיניים 11 יפו, מספר ליצירת קשר 054-4771201
על המסע המרתק של דוריס חיפאווי מלבנון לחיפה ומשם ליפו ועד לארח בביתה את ג'סיקה פרקר.
דוריס חיפאווי בת 46 נשואה + 3, מתגוררת ביפו לצד בני משפחה דור רביעי בארץ, המחזיקים בעסק וותיק של קפה עוד משנת 1888. את בעלה מרסל הכירה עוד כשהייתה ילדה קטנה בת 4-5 ואמה שלחה אותה לקנות קפה בחנות של אביו אנטון. "רבע קילו שחור ובהיר עם הל", היא זוכרת במדויק. "הייתי הולכת לחנות ועוקפת את התור ושרה כל הדרך את מה שאני צריכה לקנות כדי לא לשכוח".
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: אבי בר
יום אחד דוריס שכחה את השיר ולא זכרה איזה סוג קפה לקנות, ראה אותה אנטון בעל החנות ונתן לה את הקפה הקבוע של המשפחה, (הוא ידע בדיוק מה כל אחד אוהב מבין לקוחותיו). היא ממש גדלה בחנות וכשהתבגרה החלה לבוא עם אחותה הבכורה.
אנטון – צילום: אבי בר
כשהייתה בת 15 דוריס שמאז ומתמיד הייתה ילדה יפה, הייתה מועמדת לתחרות מלכת היופי של המגזר הערבי (היא ערביה נוצרייה) ובעקבות התחרות והפרסום החלו להגיע אנשים אל בית הוריה, כדי לבקש את ידה, היא הייתה אז בכיתה י'.
בין אלו שהגיעו לבקש את ידה היו גם בני משפחתו של מרסל, שהיו אמידים מאוד והוריה הסכימו לשידוך. לדוריס ומרסל הייתה חתונה מפוארת במיוחד. במשפחה שלהם נהוג היה שהגבר הוא המפרנס העיקרי והאישה נמצאת בבית ומגדלת את הילדים. דוריס ילדה את בתם הבכורה ב-1995 ואחרי 5 שנים הביאו לעולם גם תאומים בנים.
מרסל, בעלה של דוריס – צילום: אבי בר
יום אחד ראתה את דוריס את אודטה בטלוויזיה באייטם על נשים עצמאיות עם קריירה מצליחה והתחילה לחשוב לעצמה "דוריס יום יבוא וגם עליי ישמעו כולם". היה לה ברור שיום אחד תעשה משהו בזכות עצמה ולא תהיה יותר עקרת בית .
העסק של משפחתה תפס תאוצה באותם שנים: הדור הראשון בנה את חנות הקפה במו ידיו במקום שהיא עומדת עד היום, עם אותם המדפים של פעם, הדור השני היה מוכתר של העדה הקתולית ביפו והוא ואשתו נהלו את החנות, דימטרי וריטה. לקראת סוף חייו של דימיטרי – תחילת דרכו של אנטון שהוא חמה של דוריס התחיל לטחון את הקפה , בהתחלה בתוך הבית ומשם לחנות ואחרי שהחנות גדלה הם התחילו לטחון בתוך החנות והקימו מפעל מקומי. מדובר במותג מאוד מוכר ביפו בגוש דן בכלל "עד היום טוחנים שם קפה בחנות המיתולוגית, אנשים נוסעים לחו"ל ולוקחים איתם שקיות קפה כדי להריח את יפו דרך הקפה". כך הפך לו "קפה אנטון" לרוח החיה של יפו , קפה נוסטלגי יש 2 טעמים: קפה עם הל וקפה קלאסי החנות ממוקמת ברח' קדם 73 ביפו.
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: אבי בר
שנת 2008 הייתה עבור דוריס שנה של מפנה – קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר. פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש מספרת דוריס שהייתה אז בת 36.
בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. הילדים של דוריס כבר גדלו והחנות קפה עברה לניהולו של הדור הרביעי (בעלה של דוריס). כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה במיוחד ולשמוע סיפורים.
אחת האורחות שהגיעה בהפתעה היתה השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, שהגיעה לביקור סודי ביפו לפני שבועיים. דוריס התרגשה מאוד והכינה עבורה שולחן מלא במטעמים מקומיים כיד המלך ולימדה אותה במקצוענות של מגלגלת מיומנת – איך להכין עלי גפן ממולאים.
אירוח ביתי אצל דוריס חיפאוי ביפו – צילום: יריב נחשון
במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על איך גדלה, על שכונת עגמי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית. דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ , גמלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת עם האנשים חדשים, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".
אחד הסיפורים שהיא מספרת לקבוצות שהיא מארחת הוא על השורשים של המשפחה שלה, איך הגיעו מלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו," כך נולד השם "חיפאוי" – מהשורש חיפה והם קיבלו לעצמם שם חדש.
את האירוח הביתי היא עושה בבית שלה במאור עיניים 11 יפו וכעת היא מוכנה לחשוף את סיפורה האישי עם הצצה לחיים במגזר ביפו.